אלו בטחונות נחשבים "טובים"? חלק א (בשיתוף עו"ד זאב לב)

אלו בטחונות נחשבים "טובים"? חלק א (בשיתוף עו"ד זאב לב)

פעמים רבות מזדמנת לפתחנו הצעה להשקיע כסף במקום כלשהו, עם הדגשה שאנו מקבלים 'בטחונות' לכספנו. מה פירוש המושג הזה? מהם סוגי הביטחונות הקיימים, ומהו הטיב של כל אחד מהם?

בשני המאמרים הבאים נעשה לכם סדר בדברים. מאמר זה מהווה רקע למאמר הבא, שבו ממש נצלול לסוגי הביטחונות ולאיכותם.

כמה הנחות יסוד חשובות

ראשית, נציין כמה דברים חשובים על ביטחונות והשקעות:

• יש אינספור אפיקים של השקעה, הנבדלים ביניהם בפרמטרים רבים. שניים מהפרמטרים המרכזיים הם מהו פוטנציאל הרווח שבהשקעה, ומצד שני באיזו מידה כספנו מובטח.
• 'בטחונות' אינם דרך קסם שמגנה על כספנו בכל תרחיש, וגם לא מושג בינארי של 'כן' או 'לא'. מדובר בשם כללי לפעולות משפטיות מסוגים שונים, שמקטינות ברמה זו או אחרת את הסיכוי להפסד, אולם טרם נמצאה דרך שבה כספנו יהיה מוגן לחלוטין בכל תרחיש. לכן, כל עוד לא נבין את תוכן הביטחונות, אנו עשויים להישאר עם לא יותר מאשר נייר שנוכל לעטוף בו את הדגים.
• אם נבחר לא להשקיע את כספנו, די ברור שנפסיד חלק גדול מערכו ככל שיעבור הזמן, בשל האינפלציה. אם נבחר להשקיע את כספנו עם חוזה מסודר, הרי שגם ללא בטחונות מיוחדים תהיה לנו בדרך כלל רמה מסוימת של הגנה משפטית על כספנו; ואם נבחר להוסיף גם 'בטחונות' באיכות טובה, אזי נגדיל כנראה במידה זו או אחרת את רמת הביטחון. הכל תלוי בטיב ההשקעה ובטיב הביטחונות.
• במקרים מסוימים, הלוואה ללא בטחונות יכולה להיות בטוחה יותר מאשר הלוואה אחרת עם בטחונות. לדוגמה, הלוואה לגוף איתן ומבוסס, ללא בטחונות נוספים, חזקה יותר מהלוואה לגוף לא יציב פיננסית, שמעניק בטחונות רעועים.

אחרי ההקדמה החשובה הזו, נצלול לפרטים של סוגי השקעות ובטחונות שונים.

מה אנו יכולים לעשות עם חצי מיליון ₪, ומהם הביטחונות שאנו יכולים לקבל?

בדרך כלל, כשמדברים על בטחונות מתכוונים לביטחונות הניתנים על הלוואות; אולם, כדי שהמושג יובהר בהקשרו המלא, נסביר תחילה מהם הביטחונות הניתנים לנו במסלולים אחרים שאינם הלוואות. נעקוב אחרי האפשרויות השונות, ואחרי מידת הסיכון בכל אחד מהם.

נניח שיש לנו סכום של חצי מיליון ₪. מה אנו יכולים לעשות איתו?

א. להשאיר את הכסף בבנק, במסגרת ה'עובר ושב'

במקרה הזה, מה שמגן על כספנו הוא המחויבות של הבנק. מחויבות זו כמובן אינה מכסה כל תרחיש – ראשית, היא לא מגנה עליו מפני האינפלציה, וברור שערך הכסף יישחק ככל שיעבור הזמן; שנית, בתרחיש קיצוני של קריסת הבנק – כספנו עשוי לא רק להישחק אלא גם להתאדות. אמנם, הסבירות לכך בארץ נראית נמוכה למדיי.

ב. לקנות בכסף דירה

לצורך הדוגמה, נניח שנרכוש דירה בשווי של שני מיליון ₪, נשלם חצי מיליון ₪ כהון עצמי, ולצורך יתרת התשלום ניעזר במשכנתא. כמו כן, נרכוש 'ביטוח נכס' שבמסגרתו במקרה שיקרה משהו לדירה נוכל לקבל את ערכה מחברת הביטוח.

בעלות על דירה נחשבת רמת ביטחונות גבוהה מאוד, ובפרט כשמתלווה לכך ביטוח על הנכס. דמי השכירות המתקבלים על הדירה יכסו פחות או יותר את הריבית על המשכנתא, ובהנחה שמדובר בדירה אטרקטיבית להשקעה, שערכה יעלה יותר מאשר קצב האינפלציה – אז כנראה ערך כספנו יגדל עם הזמן.

יחד עם זאת, יש תרחיש מרכזי שממנו איננו מוגנים, והוא ירידת ערך הדירה. זאת ועוד – כיון שנעזרנו במשכנתא, שיעור ההפסד במקרה זה יהיה גבוה הרבה יותר משיעור ירידת הערך (אם ערך הדירה ירד לדוגמה ב10% שווי הדירה יהיה 1.8 מיליון ₪, וכיון שהחוב לבנק עומד על 1.5 מיליון, אז יוותרו עבורנו 300 אלף שקלים – כלומר נפסיד חלילה 40% מההון העצמי. בתרחיש קיצוני עוד יותר שבו מחיר הדירה ירד ב25%, כל כספנו ילך לאיבוד).

תרחיש של ירידת ערך משמעותית במחירי הדירות אינו מופרך כלל כשמדובר בדירה בחו"ל, או במקומות מסוימים במדינת ישראל . אולם ברוב האזורים בישראל הסבירות לירידה ארוכת טווח במחירי הנדל"ן נחשבת נמוכה למדיי.

ג. להשקיע את הכסף בשוק ההון

לצורך העניין, נניח שאנו משקיעים את הכסף דרך חברה גדולה ומפוקחת, במסלול שנחשב סולידי, ומשלב אגרות חוב ממשלתיות עם מניות. שוק ההון נחשב למקום בטוח למדי כשמדובר על השקעה לטווח ארוך, וכנראה שנשמור בדרך זו על ערך הכסף ואולי אף נרוויח מעט. אנו לא מוגנים מתרחיש של מפולת ארוכת טווח בשוק ההון – תרחיש שנראה רחוק למדיי, אך אינו אפסי כמובן. כמו כן איננו מוגנים במקרה של מפולת קצרת טווח, המגיעה בדיוק במועד בו אנו נדרשים משום מה למשוך את ההשקעה.

ד. להשקיע את הכסף בפתיחת עסק עצמאי

זוהי כמובן השקעה לכל דבר, עם פוטנציאל רווח וסיכון משתנים – הכל תלוי בטיב העסק, ברמת הביקוש אליו באותו אזור, וכדומה. לדוגמה, כ-45 אלף עסקים נסגרים בישראל מידי שנה, כאשר הענפים המסוכנים ביותר במשק היו ענף המסעדות ובתי הקפה, ואחריו ענף סוכנויות הנסיעות והאופנה.

ה. להשקיע בהלוואה שמניבה תשואה

האפשרות האחרונה בה נתמקד, ובה בדרך כלל נהוג להזכיר את מושג ה'בטחונות', היא להלוות את הכסף לאדם או לחברה תמורת תשואה זו או אחרת.

לפני שנתייחס לנושא הביטחונות, נציין בקצרה שקיימים למעשה שני אפיקים מרכזיים בהקשר שלנו: לפעמים מדובר בהלוואה רגילה, שבמסגרתה הגוף שלווה מאיתנו את הכסף מתחייב להחזיר את מלוא קרן ההלוואה בתוספת תשואה שסוכמה מראש, ולפעמים מדובר בהסכם עם אלמנט של שותפות, ובו הסכום שנקבל בסוף הדרך תלוי גם בביצועי פרויקט זה או אחר.

למרות שהבחנה זו היא חשובה כשלעצמה, לא נרחיב בה כאן כי לעניין מהות מושג הביטחונות היא פחות חשובה, ולצורך העניין נכנה את שני הסוגים בכותרת הכללית 'הלוואה'.

במסלול ההלוואה על שני אפיקיו, הרי שגם אם לא נקבל 'ביטחונות' מיוחדים, יש לנו ביטחונות בסיסיים – המבוססים על מחויבות משפטית של הלווה להחזיר את הכסף המגיע לנו בהתאם להסכם. במקרה שהלווה יסרב לעשות זאת, אנו יכולים להתחיל בהליך משפטי, ואם הכל ילך כשורה – ההוצאה לפועל תחייב את הלווה לפרוע את החוב.

היכולת שלנו לפתוח בהליך משפטי אינה מקנה לנו כמובן 'תעודת ביטוח' מוחלטת, ובפרט ההסכם עם הלווה לא יועיל לנו במקרה שבו לא יהיו ללווה כסף או נכסים לפירעון חובו (איך אמר אחד מראשי הממשלה לשעבר לשותפיו הקואליציוניים שהציגו לפניו את התחייבויותיו? 'נכון שהבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים…')

בנקודה זו, נכנס בדרך כלל מושג 'בטחונות', שנועדו להוות 'שכבת הגנה' נוספת מעבר להסכם הבסיסי. על כך בחלק הבא.